ביאור:בראשית מד יב
בראשית מד יב: "וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן."
בהמשך דף זה מופיעים ביאורים ופרשנויות של עורכי ויקיטקסט, שאינם בהכרח מייצגים את הפרשנות המסורתית.
ביאורים מסורתיים לטקסט ניתן למצוא בקטגוריה:בראשית מד יב.
וַיְחַפֵּשׂ בַּגָּדוֹל הֵחֵל וּבַקָּטֹן כִּלָּה
[עריכה]כנראה שהמשרת חיפש בסדר שיוסף הושיב את אחיו בשולחן, אחרת איך גם המשרת ידע את גיל האחים.
החיפוש נעשה בסדר הזה כדי שלא יחשדו שהמשרת יודע איפה הגביע, אולם חוץ מאשר ללכת לבנימין ראשון, כל סדר היה מתקבל.
אין ספק שהאחים לא הלכו במסדר, לפי הגיל, או שהיה להם מספר על הגב. כאשר הם פרקו את השקים הם לא הסתדרו לפי הגיל. כך המשרת היה צריך ללכת קדימה ואחורה, מאח לאח, כדי ללכת בסדר הגילים. הסידור הזה מראה שמרגע לרגע טבעת החנק נסגרה על בנימין, וכאשר הוא נשאר האחרון היתה רק אפשרות שהכלי לא ימצא או שהכלי ימצא ברשותו.
האם כל אח עמד ליד שקו? אחרת בערבוביה של 11 שקים, קשה לדעת למי שייך כל שק.
וַיְחַפֵּשׂ
[עריכה]בחיפוש לא נמצא הכסף שהושב להם. עניין הכסף בשקים לא מוזכר יותר:
- או שהמשרת לא השיב את הכסף לשקים.
- או שהשק לא רוקן, והכסף בתחתית השק או בפיו לא נמצא.
אפשר לראות שהחיפוש היה שטחי ולקוי. המשרת ידע איפה לחפש ולא עשה מאמץ לשפוך את השקים. כמובן שאם הכסף היה נמצא, המשרת היה חייב להסביר איך זה קרה, ואז האחים היו מסבירים בחזרה שבאותה דרך גם הגביע הגיע. ייתכן שהמשרת לא שם את הכסף כדי לא לסבך את העניינים.
וַיִּמָּצֵא הַגָּבִיעַ בְּאַמְתַּחַת בִּנְיָמִן
[עריכה]יופי, באחרון אחרון חביב. כך לא היה צריך להמשיך לחפש, אם נגנבו עוד חפצים.
לא נאמר שהיה קשה למצוא את הגביע. לא נאמר שבנימין הגיב כשהגביע נמצא אצלו.
בהמשך יהודה יגיד לשליט: "מַה נֹּאמַר לַאדֹנִי מַה נְּדַבֵּר וּמַה נִּצְטַדָּק; הָאֱלֹהִים מָצָא אֶת עֲוֹן עֲבָדֶיךָ, הִנֶּנּוּ עֲבָדִים לַאדֹנִי גַּם אֲנַחְנוּ גַּם אֲשֶׁר נִמְצָא הַגָּבִיעַ בְּיָדוֹ" (ביאור:בראשית מד טז). יהודה מודה שאחד האחים באמת לקח את הגביע ואנחנו כולנו אשמים. ייתכן שיהודה ידע שבנימין שמע שהאחים דיברו שהם צריכים עוד כסף כדי לקנות את יוסף, במידה והם ימצאו אותו. ולכן בנימין רצה לעזור ולקח את גביע הכסף.